פוסט 3

המאמר הזה ייפתח בהבהרה, כי סדר צריך להיות: פיסוק איננו חקוק בסלע. באמת! כשאדם עברי אחד אחז לראשונה ביתד וחצב באבן מילים בעברית עתיקה, לא היו לו פסיקים או נקודות. גם בתנ”ך, הפלא ופלא, אין פיסוק – יש רק טעמים. אז בשביל מה כל כאב הראש הזה, עם החוקים ועם הכללים? נחזור למשפט הראשון: כי סדר צריך להיות. אין ספק שאפשר גם לכתוב בלי פיסוק בכלל, אבל הסכנה היא שהדברים שנכתוב לא יובנו כמו שצריך. מאחר שסרבולה היא חברה שמספקת מגוון שירותי תוכן, אנחנו מייחסים חשיבות רבה לכתיבת טקסטים שהקוראים יבינו בקלות. ולמה זה חשוב? כי שפה היא אמצעי תקשורת, ומספיק משפט אחד שהובן בצורה שגויה כדי להסב לכם נזק גדול. דוגמאות נוספות לכך תוכלו לראות במאמר הקודם שכתבתי (בשיתוף עם דפנה בן יהושע), על שגיאות נפוצות בכתיבה.

פיסוק הוא עניין של סגנון. כמו שאת אותו משפט אפשר לנסח בכמה אופנים, כך גם אפשר לפסק אותו בדרכים שונות. לפעמים אפילו המשמעות שלו לא תשתנה. אני מאמינה גדולה בחירות אמנותית ובכתיבה שמאתגרת מבנים קיימים. לצד זה, אני במאית בהכשרתי, ואם מעולם לא נתקלתם בטקסט דרמטי, אספר לכם שהכול טמון בהוראות הבימוי. איך זה קשור לפיסוק? הפיסוק, כמו שאני רואה אותו, הוא “הוראות בימוי” לקוראים. אם אתם מקריאים את הטקסט הזה באוזני חברים (מומלץ בהחלט!), אולי אפילו ציירתם עכשיו מירכאות כפולות באוויר.

אבל רגע, כתבתי בהתחלה שמשפט שלא הובן כראוי עלול לעשות לכם צרות גדולות (בין שאתם כותבים הודעה לעיתונות על העסק שלכם או תגובה לפוסט בפייסבוק). אז בואו נראה איך להימנע מהן באמצעות פיסוק.